צילום תרפויטי-האפשרויות התרפויטיות הטמונות בצילום 

מי מאיתנו לא לוקח עימו את המצלמה לטיולים כדי להנציח רגעים שיישארו עימו גם לאחר שהטיול יסתיים.  לכולנו, התצלומים באלבום אומרים משהו, מזכירים רגעים מיוחדים, מעלים רגשות. התמונה עוצרת את הזמן ברגע מסוים וכל מה שמופיע בה נמצא שם בכוונה,  בין אם הכוונה ידועה בזמן הצילום או לא. רגע הצילום מייצג את הבחירה שהדברים יופיעו בדיוק כפי שאנו רוצים ברגע מסוים.

לאחר שהתמונה צולמה ופותחה, היא עוברת  למקום ולזמן אחר ומעוררת חוויה אסתטית ורגשית.  כדי לצלם נדרשת פתיחות ורעננות, כיוון שהצילום הוא מעין משחק, שמאפשר לנו את החופש לנסות ולחקור.  צילום, כצורה של ביטוי, מציע דרכים עוצמתיות וייחודיות להתבונן בעצמנו.  כאשר אנו נושאים מצלמה במסע שלנו בחיים, אנחנו נדרשים להתבונן מחוץ לעצמנו ולראות את העולם מסביבנו בדרך חדשה.

הצילום הופך להתבוננות פנימית כאשר אנו משחררים את עצמנו באופן מודע מ"תמונות" קודמות ונפתחים לאפשרויות אינסופיות.  כדי לצלם תמונות, אנו חייבים ללמוד להיות "כאן ועכשיו", דרוכים לנושא שקורא לנו ברגע מסוים, ללמוד להתמקד וליצור קשר עם האובייקט. הצילום מאפשר לנו להרחיק אובייקט מאיתנו, לקרב אובייקט אחר, להתמקד או להישאר מרוחקים כמתבוננים מהצד.  בבחירת ועיצוב הצילום, במשחק באור וצל, אנו תופסים משהו מעצמנו, מביעים בצורה ויזואלית את הרגשות והופכים את הלא נראה לנראה יותר.  התמונה עצמה היא גמול מוחשי למאמצינו וכאשר אנו מתבוננים בגמול שלנו ואנו מרגישים שהתמונה משקפת את אישיותנו, אנו יכולים לראות את היופי בעצמנו.

צילום תרפויטי הוא שיטה המושתתת על פעילויות מבוססות צילום, הנובעות מיוזמה עצמית ומבוצעות באופן עצמאי או כחלק מקבוצה מאורגנת או פרויקט, ללא ליווי של תרפיסט או יועץ.  היציאה אל המרחב - עיר או נוף פראי, מסייעת להבהרת מחשבות ויכולה להוביל למציאת תשובות לשאלות חיים ולגילוי תובנות על עצמנו. הצילום מהווה השראה, מקור ליצירתיות, לתובנות ולהרפתקאות המחכות לגילוי.

ניתן להשתמש ביתרונות התרפויטיים שיש לויזואליות של נופים מגוונים כדי להשקיט את הנפש, להקל מתח או לקבל תקווה.  בתהליך הצילום, אנחנו מתוודעים לעצמנו, מגלים את האישיות שלנו, מה אנו אוהבים או לא אוהבים, מה גורם לנו להרגיש שמחה ומה עושה אותנו עצובים . אם אנחנו מצלמים משהו שגורם לנו לשמוח, יש לכך השפעה ישירה על מערכות גופנו, גם צילום של אובייקט שמציק לנו או מרגיז אותנו, יכול לסייע לנו לשחרר ולרפא רגשות נסתרים, שלעצם שחרורם יש השפעה חיובית על הגוף.  תוך כדי צילום נוצר קשר לאובייקטים והדימויים המצולמים הופכים לדימויים מרפאים. 

כל דבר בסביבה החיצונית יכול להוות מטאפורה או השתקפות של מה שקורה לנו בפנים.  בתחילה, אנחנו בוחרים מה אנו רוצים לצלם, אך ככל שאנחנו נעשים יותר מחוברים לעצמנו ולסביבה, יותר קשובים-התמונה מתחילה לבחור בנו.  אובייקט מסוים "קורא" לנו, "בוחר" בנו ואנו מצלמים אותו כיוון שמשהו בנו משתקף בו, הוא מסמל לנו משהו,  אומר לנו משהו.  בנקודה זו, אם אנו מרגישים שלתמונות יש משמעות עמוקה יותר כדאי לנו להתחיל לחפש מה המשמעות? איזה סיפור הן מספרות לנו? מדוע צילמנו דווקא אותן? אולי הן יחשפו רובד נוסף בסיפור החיים שלנו, יספרו לנו היכן אנחנו נמצאים רגשית ופיזית ואולי אף לאן פנינו מועדות.